דרישה לחקירה נגד השופטת ברון: חשש לעבירות חמורות

בסוף השבוע פירסם העיתון מעריב תחקיר ממנו עולות תמיהות באשר להתנהלותה של שופטת בית המשפט העליון ענת ברון. התנועה למשילות ודמוקרטיה פנתה היום (ב) ליועץ המשפטי לממשלה ולשרת המשפטים בדרישה לפתוח בחקירה נגד השופטת. בפנייה נטען כי יש חשש ממשי לעבירות שוחד ולהפרת אמונים.

לפני שמונתה לכס בית המשפט העליון, כיהנה ברון כשופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב. בדיונים בהם דנה דחתה ברון חמש תביעות ייצוגיות גדולות ונפרדות נגד מפעל הפיס. באותה שנה היתה זו השנה היחידה בה בחר מפעל הפיס לתרום סכום גדול לקונסרבטוריון שבעלה מכהן כיו"ר הועד המנהל שלו. ברון עצמה תרמה למקום יותר מחצי מיליון שקלים כשהקונסרבטוריון מקיים שורת פעילויות לזכרו של בנה ולה יש קשרים עמוקים למוסד.

בפנייה מביאה התנועה את דברי השופטת ברון עצמה לפני מספר שבועות: "בגדרי עבירות השוחד יכול שיבואו מקרים שונים ומגוונים - תרומה לעמותה הקרובה לליבו של עובד הציבור... תרומה לצורך פעילות פוליטית, ועוד. עבירת השוחד יכולה להתגבש גם כאשר הנהנה מטובת ההנאה איננו עובד הציבור אלא אדם שלישי, ואפילו אם בסופו של יום לא ניתנה כל טובת הנאה", אמרה השופטת ברון.
בנוסף, בפנייתה לשרת המשפטים מעלה התנועה טענות נגד נציב התלונות על שופטים השופט בדימוס אליעזר ריבלין שעל פי התחקיר דחה את התלונה שהוגשה נגד ברון בעניין מפעל הפיס מבלי שפסל את עצמו מלדון במקרה בשל כהונתו כחבר וכממלא מקום יושב ראש המועצה המייעצת של מפעל הפיס. התנועה מציינת כי בשל הקשר החברי הקרוב מאוד בין נשיאת העליון אסתר חיות לבין השופטת ענת ברון, אין מקום כי חיות תיטול חלק בהליך הבירור.

מנהל הפעילות בתנועה למשילות יהודה עמרני כתב למנדלבליט כי "כאשר אנו עוסקים באמון הציבור במערכת המשפט, ובמיוחד בבית המשפט העליון, לא ניתן להותיר את הטענות ללא בדיקה וחקירה יסודית. כדי לצמצם את הפגיעה באמון הציבור נכון כי תפעל מהר בעניין וללא דיחוי".